סעיף יו"ם הסכמי

הסכמה מוקדמת של צדדים לחוזה על סעיף יישוב סכסוכים הסכמי ('סעיף יו"ם') תעניק להם מסלול איכותי ונכון למניעת הסלמת הקונפליקט ולטיפול ראוי בו. המחברים מביאים נוסח מוצע של סעיף כזה ומתארים את שלבי הפתרון המדורג ליישוב הסכסוך, בדרך של ניהול מו"מ ישיר בין הצדדים, מו"מ באמצעות מגשר, ופנייה אופציונלית לבוררות. תקוותם היא כי בזכות סעיף יו"ם יהיה צורך להכריע בין הצדדים רק במצב של אין ברירה.

החוזה כמכשיר התקשרות טבעי

החוזה מהווה את מכשיר ההתקשרות העיקרי בין יחידים, פירמות ותאגידים עד לממשלות ומדינות. במועד חתימת החוזה קיימים יחסים טובים בין הצדדים כדבר שבשגרה. אולם, בנסיבות מסוימות עלולים יחסים אלה לעלות על מסלול של קונפליקט; יהיו הנסיבות אשר יהיו מחירו של הקונפליקט עלול להיות יקר, וללא פתרון עלולים הצדדים למצוא עצמם מתדיינים בערכאות משפטיות במשך שנים.

הרוח הישראלית:

ישראל נמנית על המדינות המובילות במספר הסכסוכים ביחס לאוכלוסיה. זו עובדה. ייתכן כי גורמים היסטוריים ונוכחיים של קונפליקט ומלחמות במזרח-התיכון עיצבו טבע זה. ייתכן שהדבר נולד מאופיינו המקומי קצר הרוח או מחוסר היכרותנו והבנתנו דרכים שונות לפתרון קונפליקטים. עם מציאות זו יש להתמודד בדרך אפקטיבית במקום פנייה מוגברת לערכאות השיפוט.

סעיף ייישוב סכסוכים הסכמי:

במציאות כזו קיים ערך עליון להסדרת מנגנון אפקטיבי לטיפול במצב של קונפליקט עוד בשלב כריתת ההסכם. לשם כך נולד סעיף "יישוב סכסוכים הסכמי" (להלן - סעיף "יו"ם").

הסכמה על סעיף יו"ם בשלב מוקדם זה תתן בידי הצדדים מסלול איכותי ונכון למניעת הסלמת הקונפליקט וטיפול ראוי בו. סעיף זה יותיר את הצורך בהכרעה כמפלט אחרון במצב של אין ברירה. עד לשלב זה יסייע סעיף זה בידי הצדדים, בדרך מקצועית, לפתור בהבנה אובייקטיבית ועניינית את המחלוקות ביניהם.

דוגמה של סעיף יישוב סכסוכים הסכמי

(נוסח ואושר על-ידי חברי ועדת גישור, בוררות ופישור של לשכת עורכי-הדין, ועד מחוז תל-אביב והמרכז)

היה ותתגלע מחלוקת או אי הבנה בקשר לביצוע החוזה, הוראותיו, פרשנותו, או מחלוקת אחרת בקשר אליו (להלן – המחלוקת) ייפנו הצדדים ראשית להליך של גישור שיחל תוך 7 ימים מיום שיבקש זאת אחד מהם, או תוך זמן סביר לאחר-מכן (התוספת שלי ר.ס). מוסכם כי הליך גישור ייערך בפני עו"ד ____________ו/או _________/במרכז גישור ______________ (השלם ומחק המיותר).

במידה ולא הסכימו הצדדים על זהות המגשר, ו/או לא אישר המגשר את מינויו (התוספת שלי ר.ס)*, ימונה מגשר בעל ניסיון מעשי בגישור על-ידי המוסד הארצי לגישור של לשכת עורכי-הדין בישראל.

אין באמור לעיל כדי לפגוע בזכותם של הצדדים או מי מהם לנקוט בהליך משפטי ובכלל זה הגשת תובענה לבית המשפט, לרבות בקשה לסעד זמני כדי למנוע נזק ממשי לצד לחוזה או לצד שלישי.

הסתיים הליך הגישור ללא הסדר, יועבר הסכסוך להכרעת בורר דן יחיד שימונה על-ידי הצדדים ובהעדר הסכמה – על-ידי ראש לשכת עורכי הדין והכרעתו תחייב את הצדדים; על הליך הבוררות יחולו הוראות חוק הבוררות, התשכ"ח – 1968, אלא אם כן יוסכם אחרת ובכתב על-ידי הצדדים. חתימת הצדדים על הסכם זה מהווה חתימה על הסכם בוררות (סעיף זה הנו אופציונאלי).

(סעיף זה איננו מהווה ייעוץ משפטי או אחר מסוג כלשהו. האחריות הנה על המשתמש באופן בלעדי. יש להיוועץ עם יועצים משפטיים טרם שילוב סעיף זה בחוזה.

הסעיף אושר בישיבה האחרונה ולפיכך התוספות שנוספו על-ידי המחבר נערכו לאחר-מכן).

שלבי סעיף יו"ם:

1.         קיומה של מחלוקת הנובעת מן החוזה

סעיף יו"ם נכנס לתוקף כאשר מתגלעת מחלוקת או אי הבנה בקשר לביצוע החוזה, הוראותיו, פרשנותו או מחלוקת אחרת בקשר אליו. במלים אחרות, בעיה בקשר לחוזה בין הצדדים נותנת בידיהם או מי מהם את הזכות להפעיל את סעיף יו"ם.

יחד עם זאת, סביר להניח כי טרם הפעלת סעיף יו"ם יפעלו הצדדים להסדיר את המחלוקות ביניהם על דרך של משא-ומתן. פתרון המחלוקת ו/או אי ההבנה על דרך זו ייתר את הצורך להפעיל את סעיף יו"ם.

לא פתרו הצדדים את המחלוקת ביניהם, או מצא מי מהם שבנסיבות העניין יש מקום להפעיל את סעיף היו"ם רשאי הוא לפנות בבקשה מתאימה ליישום סעיף זה.

2.         פניה להליך גישור

סעיף יו"ם מפנה את הצדדים להליך גישור לצורך יישוב המחלוקת ביניהם. הוא מאפשר פניה משותפת של המשתתפים, אך די גם בפניה נפרדת. הוראת הסעיף קובעת קיומו של הליך גישור תוך 7 ימים מיום הפניה או מועד סביר לאחר מכן. תכלית ההוראה הנה התחלה מהירה של ההליך אשר מטרתו לשרת את שני הצדדים. מספר הימים לאחר פניית הצדדים או מי מהם יכול וישתנה בהתאם לנסיבות שכן הדבר תלוי גם במגשר הממונה ובלוחות הזמנים של הצדדים או נסיבות העניין.

האחריות על תחילת ההליך מוטלת ברובה ככולה על הצדדים. יחד עם זאת, מגשר המקבל עליו את התפקיד צריך לנהוג באופן סביר לשם כינוס ישיבת גישור בהקדם האפשרי.

3.         זהות המגשר וניסיונו המקצועי

הצלחת הליך גישור אשר מטבעו הנו הליך רצוני תלויה במידה רבה במקצועיות המגשר והתאמתו לסכסוך. מגשר מקצועי יכול לחולל פלאים. מגשר בלתי מקצועי יכול לגרום נזקים. אי-לכך, הדבר הנכון ביותר מבחינת הצדדים הנה בחירה של מגשר מוסכם עוד בתחילת הדרך. ולהזכיר – גורל יחסיהם העתידיים ומידת הצלחתם בפתרון המחלוקת תלוי באופן רב בזהות המגשר. כאן הדבר נתון לבחירתם עוד במועד כריתת ההסכם.

כידוע, מאז פריצת הליך הגישור עומדים רבים, הנמנים באלפים, בתנאים הנדרשים לפי תקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ו – 1996, באמות המידה הנדרשות ממגשר הממונה על-ידי בית המשפט. אולם, מבחן המציאות הוכיח הלכה למעשה כי הכשרה בסיסית בת 40 או 60 שעות הבאה בשילוב עם תואר אקדמי כזה או אחר, ניסיון בתחום עיסוק בן 5 שנים ללא הרשעה פלילית שיש עמה קלון רחוקים מלספק את הדרישות והציפיות מהליך גישור מקצועי.

רוצה לומר כי במציאות שנוצרה כיום לא די באמות המידה הנ"ל ועל הצדדים לברור ולאתר מגשר אשר יענה לדרישות גבוהות יותר שיוכל לעמוד במשימה הנדרשת ממנו.

לפיכך, יעשו הצדדים נכון היה וימנו מגשר איכותי, מקצועי ואמין ככל שניתן ובעל ניסיון בתחום הגישור, לרבות בתחום השייך לעניינם. הדבר דומה להבדל הניכר בין נסיעה ברכב המיוצר בטכנולוגיה בסיסית ומסוגל, פחות או יותר, להסיע אותך מנקודה א' לנקודה ב' לבין רכב מנהלים חדשני: הנסיעה ברכב החדש תהא רכה גם כאשר הנסיעה ארוכה, תכונותיו יאפשרו להתגבר על מהמורות ואף להיחלץ ממצבים של תאונה אפשרית – כל אלו רלבנטיים גם להליך הגישור.

הצדדים אינם מוגבלים למינוי עורך-דין כמגשר: מקצוע הגישור מאפשר לבעלי מקצועות שונים לגשר. לפיכך, פתח הסעיף אפשרויות שונות התלויות בצדדים עצמםף לדוגמא, מהנדסים-מגשרים, אנשי עסקים-מגשרים ועוד. הסעיף הנו רצוני. להערכתי, ראוי כי בהליך גישור ישתתף בכל מקרה כמגשר עורך-דין יחד עם בעל מקצוע רלבנטי נוסף לסכסוך, לדוגמה: קיים יתרון יחסי רב לצווות מגשרים בתחום ליקויי הבניה עליו נמנים מגשר עורך-דין ומגשר-מהנדס בעלי ניסיון בגישור.

כמו-כן פתוחה הדרך לקיום הליך הגישור במרכז גישור בהתאם לבחירת הצדדים: ברי כי גם במקרה זה על הצדדים לבחור במרכז גישור רציני שיש בידו להציע הליך מקצועי. על הצדים לזכור כי הפניית התיק למרכז הגישור משאירה שיקול דעת בידי מרכז הגישור לקבוע את זהות המגשר/ים, הכל כמובן בהתאם להסכמת הצדדים.

היה והצדדים לא הסכימו על זהות המגשר אזי ימונה המגשר על-ידי המוסד הארצי לגישור של לשכת עורכי-הדין. דרישת המינוי מחייבת מינוי מגשר בעל ניסיון מעשי בהליך גישור. מימוש דרישה זו יבטיח לפחות שהמגשר גישר בגישור כזה או אחר וברי כי ככל שיהא בידיו ניסיון רב יותר, יועיל הדבר לצדדים.

4.         מקרים דחופים – הליכים משפטיים

הגישור איננו הכתובת לכל סכסוך ומחלוקת. יש בו כדי להתאים לרוב המקרים שכן מדוע לא למצות משא-ומתן ישיר או באמצעות צד שלישי בגישור טרם למשפט?

יחד עם זאת, גם כאשר נערכת פניה להליך של גישור ייתכן כי יתקיימו מקרים דחופים אשר יחייבו קבלת סעד זמני או מניעת נזק לצד לחוזה או לצד שלישי.

5.         פניה להליך בוררות (אופציונאלי)

הליך גישור עשוי להניב הסדר אשר יעלה את הצדדים על דרך הסכמית חדשה: הסדר זה עשוי ליצור מערכת מחודשת של קשרים במישור החוזי-עסקי ו/או האישי. לחילופין, הוא יכול לסייע ביצירת הסדר פרידה חוזי ענייני וברוח טובה. ואולם, הליך הגישור יכול ויסתיים גם ללא הסדר גישור. במקרה זה שמורות לכל אחד מן הצדדים, אם לא הוסכם אחרת, הזכויות המלאות לפנות להליך משפטי לפי שיקול דעתו.

בפני הצדדים עומדות למעשה מספר אפשרויות:

פניה לערכאות השיפוט.

מינוי המגשר כבורר בסכסוך ביניהם, בהסתמך על תקנה 5(ח) לתקנות בתי-המשפט (גישור), התשנ"ג – 1993.

קבלת חוות-דעת מאת המגשר על הסכסוך ביניהם, בהסתמך על תקנה 5 (ח) לתקנות בתי-המשפט (גישור), התשנ"ג – 1993.

קיום הליך בוררות בפני בורר מוסכם.

הליך הבוררות הנו ההליך המוצע בסעיף יו"ם. הליך בוררות עשוי לתת מענה מחוץ לכתלי בית המשפט למחלוקת בין הצדדים. הוא מאפשר סלילת דרך לפתרון הסכסוך תוך שמירתו בכתלי הבוררות. הליך הבוררות המשוחרר מסדרי דין ואפילו מהדין המהותי יכול ויתווה פתרון המבוסס על השכל הישר. כמובן, כי אין מקום להשוואה בין הליך הבוררות להליך הגישור שכן ההבדל ביניהם תהומי. יחד עם זאת, אני מוצא לנכון כי על בתי-המשפט לתת שרות במקרים המתאימים למשפט ואילו סכסוכים מסחריים רבים יכולים להסתיים בהליך בוררות מקצועי.

לעניין אופי הליך הבוררות וכלליו יש מקום בידי הצדדים להחליט בהסכם הבוררות ביניהם, משמע עוד בסעיף היו"ם: ניתן להסכים כי על הבורר ליתן פסק-בורר מנומק, ניתן להתייחס למגבלות הזמן, נושא סעדים זמניים וכללים נוספים אשר יכנסו לתוקף במעמד זה – כל אלו עשויים לפשט את הדרך לסיום הסכסוך.

הערה נוספת הנה כי הצדדים יכול ויבחרו גם את הבורר מראש, בדומה למגשר, שכן גם הליך זה יכול להיערך ברמות מקצועיות שונות.

לנוכח היתרונות והחסרונות בהשוואה בין הליך בוררות לבין הליך שיפוטי בבית-המשפט יש מקום לשקול את התחייבות להליך בוררות מראש ולכן יש היגיון בהשארת סעיף הבוררות כסעיף אופציונאלי.

מינוי המגשר כבורר נתון להחלטת הצדדים והמגשר סיום הליך הגישור. אסור מינוי המגשר כבורר טרם סיום הליך הגישור שכן הדבר מנוגד לתקנה 5(ח) לתקנות בתי-המשפט (גישור), התשנ"ג – 1993. ברי, כי החלטה מסוג זה תהא בהסכמה בזמן אמת ולפיכך אין מקומה ראוי במקום סעיף 4 לסעיף היו"ם.

בדומה לאפשרות מינוי המגשר כבורר קיימת אפשרות של קבלת חוות-דעת מאת המגשר על הסכסוך בסיומו של הליך הגישור אשר הסתיים ללא הסדר.

דינו של מסמך שנחתם במסגרת הליך הגישור

הפסיקה הדנה בהליכי גישור הנה מעטה וטוב שכך, שכן הדבר מלמד על התנהלותו התקינה בדרך-כלל של הליך הגישור. יחד עם זאת, בעניין ת.א. 968/01 זוהיר פרח נגד אנגל מרכז מסחר ופרח סנטר בנצרת נדרש בית המשפט למעמדו של הסדר גישור אשר כלל הפניה להליך של בוררות בפני המגשר:

בישיבת הבוררות הראשונה הסכימו הצדדים, לאחר שמהותו של הליך גישור הוסבר להם, לקבל את הצעת הבורר ולנסות לסיים את המחלוקות ביניהם בדרך של גישור, ואם הליך הגישור לא יצלח, אזי יוכרע הסכסוך בדרך של הליך הבוררות. במסגרת הסכמה זו נאמר בפירוש כי דברים שנאמרו או יאמרו ע"י מי מהם במהלך הגישור וכל מסמך שיוכן או יוחלף או ייחתם במהלך הגישור – לא יהיה קביל ולא ישמש כראיה במהלך הבוררות.

במהלך הליך הגישור, הגיעו הצדדים להסכמות עקרוניות שסוכמו ונוסחו במסמך "הצהרת עקרונות", אשר נחתם ע"י הצדדים שגם בו נרשם סעיף סודיות.

לאחר החתימה, ניסו הצדדים לממש את האמור בו, היו גם פניות לבורר לסייע במימוש כזה. בסופו של דבר לא צלח הגישור והצדדים חזרו להליך הבוררות. משחודש הליך הבוררות הגישו הצדדים כתבי טענות, שבחלק מהן הייתה התייחסות גם לטענות עובדתיות מתוך הליך הגישור, תוך שהם חלוקים בשאלה מתי הסתיים הליך הגישור, ומתי החל הליך הבוררות. מאחר ששני הצדדים ייחסו חשיבות לאירועים שקדמו לחידוש הליך הבוררות, פנה הבורר אל בית המשפט בדרך של הגשת אבעיה.

החלטת הבורר:

הבורר הורה על מחיקת סעיפים רלוונטיים מכתבי טענות הצדדים הנוגעים לכל הליך שהיה קודם למועד בו חזרו בעלי הדין להליך הבוררות, מאחר וראה בהליך כזה , כחלק מהליך הגישור. החלטתו התבססה בין היתר על סעיף 79ג(ד), וכן להסברים שניתנו לצדדים על ידו קודם להליך הגישור, וכן להסכמה שפורטה במסמך העקרונות.

לעניין סמכותו הוסיף, שבמסגרת הליך הבוררות, הוגדר מהותו של הסכסוך וגידרו ולגביו ניתנה לו הסמכות לשמש כבורר. כל מחלוקת שהתעוררה בעקבות מסמך העקרונות, איננו גם בגדר סמכותו.

טענות הצדדים:

התובע סבור שהליך הגישור הסתיים עם חתימה על מסמך העקרונות ולכן יש להתיר ולחקור הבאת ראיות, מאותו שלב ואילך. ואילו הנתבע סבור, בדומה להחלטת הבורר, כי הליך הגישור הסתיים כאשר החל הליך הבוררות ולכן מסמך העקרונות הוא עדיין חלק מהליך הגישור.

אין למעשה מחלוקת בין הצדדים על קבילותם של הדברים והמסמכים שהוגשו במהלך הליך הגישור. השאלה איפוא , מתי הסתיים הליך הגישור.

נושא הדיון: האם הפרה של מסמך "הצהרת עקרונות", שנחתם במסגרת הליך של גישור, כאשר בהמשכו ננקט הליך של בוררות, הוא חלק מהליך הגישור, שבמסגרתו הוסכם שאיננו יכול להיות קביל או לשמש כראיה במהלך הבוררות, או שמא ניתן לעשות בו שימוש, במסגרת הליך הבוררות.

החלטת בית המשפט:

הליך הגישור במהותו נועד להביא את בעלי הדין, ליישוב הסכסוך שביניהם, בדרך של הסכמה, מבלי שנותרה בידו של המגשר, הסמכות להכריע בו. כמובהר מספרו של עו"ד רונן סטי, דרך גישור להסכם (עמ' 29 ואילך), מהותו של הגישור אינו אלא אמצעי לניהול משא ומתן, כדי להביא את הצדדים לכריתתו של חוזה, כאשר הצד השלישי, קרי, המגשר, מסייע בידם, ליישב את המחלוקת בדרך של הסכמה. הגישור הוא איפוא ניהול משא ומתן לקראת כריתתו של הסכם.

הסדר כזה, גם אין חובה שינתן לו תוקף של פסק דין, הגם שאפשרות כזו קיימת, והעדר מתן תוקף, אין בו כדי להמעיט ממהותו של ההסכם. במסגרת הליך גישור, יכולים הצדדים להגיע להסכמות שונות אשר יהיו בגדר של "חוזה מחייב", וכזה הוא למעשה הסדר גישור. תוקפו של הסדר כזה, לענין אכיפה, אינו שונה מהסכמות דומות אחרות אליהן מגיעים הצדדים לו, ללא מגשר.

מעיון במסמך העקרונות נראה, כי לפחות על פניו מדובר בהסדר גישור. תקנה 9 לתקנות בית המשפט מורה כי הסדר גישור ייערך ע"י הצדדים או ע"י המגשר בכתב, ויפורטו בו כל התנאים ליישוב הסכסוך, ועל בעלי הדין לחתום על הסדר הגישור. לכן מסמך זה הוא בגדר של "הסדר גישור" וככזה, אין הוא עוד חלק מהליך הגישור.מנוסחו של המסמך עולה, כי לגבי חלקם הגדול של הנושאים הגיעו הצדדים לידי הסכמה, שיש לראות בה "יישוב הסכסוך", ומבחינה זו, אין עוד מסמך זה בגדר של הליך הגישור.

סעיף 12 של מסמך העקרונות, מדגיש את דעתם של הצדדים לראות במסמך זה כמכריע במחלוקות בין הצדדים על דרך ההסכמה, בהיותו מאפשר מעבר גם לשלב של הוצאתן לפועל של ההסכמות, כאשר זה יעשה באמצעות פיקוח שיינתן ע"י הבורר, לרבות הבאה להכרעה בפניו כל שאלה ופלוגתא שתתעורר ביניהם, במהלך ביצוען של ההסכמות.

תכליתו של הליך הגישור היא להביא את הצדדים לסיים את המחלוקות ביניהם בדרך של הסכמה, אולם, אין מטרתו ותכליתו של ההליך, לאפשר סטיה ברורה מעקרון חופש החוזים, שהוא גם בבסיס הליך הגישור.

התשובה איפוא לשאלה מתי הסתיים הליך הגישור היא, שמסמך העקרונות, הוא מסמך שהיה בו כדי להכריע במחלוקות שהיו בין הצדדים בדרך של יישוב הסכסוך בדרך של הסכמה, ולפיכך יש בו כדי לסיים את הליך הגישור. מסמך העקרונות וכל הקשור להוצאתו לפועל, אינו עוד חלק מהליך הגישור.

בשאלה האם מחלוקות הנובעות ממסמך העקרונות הן בגדר סמכותו של הבורר, התשובה היא כן. סעיף 12 של ההסכם קובע: "מוסכם על הצדדים כי הם או כל אחד מהם יוכל לפנות לבורר בכל עת לצורך פיקוח על התקדמות המוסכם ביניהם בהצהרת עקרונות זאת או בכל שאלה או פלוגתא שתתעורר ביניהם במהלך ביצועה".

אין מניעה שבמסגרת הליך הגישור או בסופו, יוסכם על יישוב מחלוקות בדרך של הסכם בוררות.

יש לכבד את ההסכמה שלא לעשות שימוש באמירות או במסמכים שנאמרו או שהוחלפו במהלך הליך הגישור, וכי אלה לא ישמשו ראיה קבילה בהליכי בוררות. אולם אמירה זו מתייחסת לאותם דברים או מסמכים שהיו במהלך הליך הגישור לצורך הגעה למסמך העקרונות, אך לא להסכם עצמו.

הליך הגישור הסתיים עם חתימה על מסמך העקרונות, ולפיכך ניתן לעשות שימוש במסמך זה בהליך הבוררות, תוך הקפדה על סעיפי חסיון במסמך זה, ככל שזה מתייחס להליכים שהיו עד לאותו מועד, להוציא מסמך העקרונות עצמו וכל ההליכים שהיו לאחר אותו מועד. לבורר יש סמכות לדון גם במחלוקות הנובעות ממסמך זה, לרבות אירועים בקשר ליישומו של אותו מסמך, לאחר אותו מועד, מכוח סעיף 12 של מסמך העקרונות.

"מסמך העקרונות" הנו מסמך שהיה בו כדי להכריע במחלוקות שהיו בין הצדדים בדרך של יישוב הסכסוך בדרך של הסכמה, ולפיכך, יש בו כדי לסיים את הליך הגישור, באותם סעיפים בהם פורטה ההסכמה. בהיות "הסדר הגישור" הסכם, אין גם לשלול מן הצדדים את אפשרות תקיפתו של מסמך כזה, אך יכול שהדבר ייעשה על בסיס עילות חוזיות, כגון: טעות והטעיה.

הואיל והליך הגישור נסתיים עם החתימה על מסמך העקרונות, ניתן לעשות בו שימוש בהליך הבוררות ומחלוקות הנובעות ממסמך העקרונות הינן בגדר סמכותו של הבורר.

פועל יוצא לכך הנו כי במסגרת הליך הגישור עשויים הצדדים להגיע להסכמות שיהיו בגדר חוזה מחייב – אשר תוקפו לצרכי אכיפה אינו שונה מהסכמות אחרות אליהם מגיעים הצדדים ללא מגשר.

סיכום

דרך פרקליטים ליו"ם

סעיף יו"ם עשוי לשרת את פרקליטי המחוז בבואם להסדיר עוד במועד כריתת ההסכם מה יהיה ביום בו יידרש יו"ם. הוא יסייע בידם ליתן שרות מתאים ללקוח אשר יום הדין עבורו עשוי להיות יום של קונפליקט אף יותר מיום חתימת ההסכם. כמו-כן יש בידם כדי להיעזר בדעתה על ועדת הגישור, בוררות ופישור של המחוז אשר נתנה את דעתה ביחס לדרך המתאימה ליישוב סכסוכים ראוי בקהילת המשפט ומחוצה לה.

סעיף יו"ם ושפיטה

מבין הקהילות אשר פועלות ומשקיעות מאמץ רב ליישום הליכים לפתרון סכסוכים מחוץ לכותלי בתי-המשפט יש לקהילת השפיטה מעמד מכובד. מערכת המנ"ת לצד ויחד עם השופטים היושבים בהיכל המשפט עצמו מפנים מדי יום מקרים לגישור ולהליכים אחרים. סעיף יו"ם עשוי לתת בסיס ראציונאלי נוסף בבואם להפנות מקרים ליישוב סכסוכים על-מנת לסייע בידי הצדדים ופרקליטיהם לסיים סכסוכים בהסכמה.

דרך יו"ם להסכם

על-כן סעיף יו"ם מציע דרך סלולה לטיפול במחלוקות וסכסוכים על-ידי הצדדים ובסיוע צד שלישי, אובייקטיבי ומקצועי. בתחנה הראשונה יפנו הצדדים להליך גישור לאחר שמטבע הדברים לא הביא משא-ומתן ישיר ביניהם לפתרון המחלוקת. בהמשך יפנו ישירות להליך של בוררות, אלא אם כן הוסכם על-ידם הליך אחר. הסכמה יוצרת הסכמה. סעיף יו"ם מוביל סולל את הדרך לכך.

* עו"ד רונן סטי, מחבר הספר "דרך גישור להסכם" הוצאת "דרכים" התשס"א – 2001 ויו"ר ועדת גישור בוררות, ופישור של ועד מחוז תל-אביב ומרכז אשר ניסחה את סעיף יו"ם.

עו"ד ישראל שמעוני, סגן ראש לשכת עורכי-הדין וחבר המועצה הארצית. מגשר, בורר בסכסוכים עסקיים ובעל 32 שנות עיסוק וניסיון בהשקעות וניהול נדל"ן. (מוסמך למנהל עסקים M.B.A )

** כל המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כשלהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.